בטקס חגיגי שנערך הבוקר (ה', 5.9.24) בוילנה, בירת ליטא, חתמה ישראל על האמנה הבינלאומית הראשונה להסדרת השימוש בבינה מלאכותית. המהלך מציב את ישראל בשורה אחת עם מעצמות טכנולוגיות כמו ארצות הברית ובריטניה, ומסמן את תחילתו של עידן חדש בהתמודדות עם אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של המאה ה-21: כיצד לרתום את עוצמתה של הבינה המלאכותית לטובת האנושות, תוך הגנה על זכויות אדם, ערכים דמוקרטיים ושלטון החוק.
למה זה כל כך חשוב?
בינה המלאכותית (AI) כבר משנה את חיינו בדרכים שלא יכולנו לדמיין לפני עשור. היא מסייעת ברפואה, משפט ומחקר, היא מייעלת תהליכים תעשייתיים, ואפילו משפיעה על האופן שבו אנו מקבלים החלטות יומיומיות. עם זאת, לצד ההזדמנויות העצומות, היא מציבה גם אתגרים מורכבים. כיצד נבטיח שמערכות בינה מלאכותית לא יפגעו בפרטיות שלנו? איך נמנע אפליה אלגוריתמית? ומה לגבי השפעתה על שוק העבודה?
האמנה שישראל חתמה עליה היום מנסה להתמודד בדיוק עם שאלות אלה. היא מציבה מסגרת בינלאומית לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, תוך הגנה על זכויות אדם, ערכים דמוקרטיים ושלטון החוק. זוהי הפעם הראשונה שמדינות מתאחדות כדי ליצור כללי משחק ברורים בתחום כה חדשני ומשפיע.
"חתימתה של ישראל על האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית מדגישה את מחויבותנו לחדשנות אחראית ולערכים של זכויות אדם," אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, שהובילה את המהלך מטעם ישראל. "אמנה זו מציבה את ישראל כשותפה מלאה ביצירת המדיניות הבינלאומית בתחום בשנים הבאות ותציב אותה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם.
איך אמנת ה-AI תתבטא בישראל?
האמנה מורכבת משמונה פרקים המכסים מגוון רחב של נושאים. היא דורשת מהמדינות החתומות לנקוט צעדים להגנה על זכויות אדם, לקדם שקיפות ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית, ולהבטיח אחריותיות ומניעת אפליה. היא גם מחייבת הקמת מנגנונים לטיפול בפגיעות אפשריות בזכויות אדם כתוצאה משימוש בבינה מלאכותית.
בפועל, המשמעות היא שכאשר גופים ממשלתיים בישראל ישתמשו במערכות בינה מלאכותית – למשל, באספקת שירותים לאזרח או בקבלת החלטות מנהליות – הם יצטרכו לעמוד בסטנדרטים גבוהים של שקיפות ואחריותיות. האזרחים יוכלו לדעת מתי הם מתקשרים עם מערכת בינה מלאכותית, ויהיו להם כלים לערער על החלטות שהתקבלו באמצעות מערכות אלה.
אבל לא רק המגזר הציבורי מחוייב לאמנה הזו, האמנה גם דורשת מהמדינות להתייחס לסיכונים הנובעים משימושי בינה מלאכותית במגזר הפרטי. זה עשוי להוביל לרגולציה חדשה על חברות טכנולוגיה ישראליות העוסקות בפיתוח מערכות בינה מלאכותית.
החברה שלכם מוכנה לעידן ה-AI?
נשמח לסייע ולייעץ לחברתכם כדי להתכונן למחר -היום
לקראת יישום אמנה בינלאומית לבינה מלאכותית בישראל
הצטרפותה של ישראל לאמנה היא תוצאה של מו״מ דיפלומטי וטכנולוגי משולב. צוות המשא ומתן הישראלי כלל נציגים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים (המחלקה למשפט בינלאומי והמחלקה למשפט כלכלי בייעוץ המשפטי לממשלה), רשות החדשנות ומערך הדיגיטל במשרד הכלכלה. מוקדי הידע הבין משרדי פעלו בתיאום מלא ובשיתוף פעולה מקצועי כדי להבטיח שהטקסט הסופי ישקף את האינטרסים והמדיניות התומכת חדשנות של ישראל.
החתימה על האמנה היא רק תחילת הדרך. בחודשים הקרובים יידרשו משרדי הממשלה השונים לתרגם את עקרונות האמנה לחקיקה ונהלים מקומיים. זה עשוי לכלול הקמת גופי פיקוח חדשים, עדכון תוכניות לימודים באוניברסיטאות ומכללות, ואפילו שינויים בתהליכי הרכש הממשלתיים.
בסופו של דבר, ההצלחה של האמנה תימדד לא רק ביכולת שלה להגן על זכויות אדם, אלא גם ביכולתה לקדם חדשנות ולאפשר לישראל להמשיך להוביל בתחום הבינה המלאכותית. האתגר הגדול יהיה למצוא את האיזון הנכון בין השניים.
חתימת ישראל על אמנה בינלאומית לבינה מלאכותית היא צעד חשוב בכיוון הנכון. היא מראה שאנחנו, כחברה גלובלית, מכירים באתגרים ובהזדמנויות שהטכנולוגיה הזו מציבה בפנינו. זוהי קריאה לפעולה – לא רק לממשלות, אלא לכל אחד מאיתנו – להיות מעורבים בעיצוב העתיד הטכנולוגי שלנו. כי בסופו של דבר, הבינה המלאכותית היא כלי, וההחלטה כיצד להשתמש בו נמצאת בידיים שלנו.
