אילון מאסק וג’ק דורסי קוראים לביטול חוקי הקניין הרוחני ועולם המשפט נכנס לכוננות ספיגה. מה קורה כשהבינה המלאכותית מתחילה לכתוב, להלחין ולהמציא?
ג'ק דורסי ואילון מאסק עוררו סערה כשקראו לאחרונה לביטול חוקי הקניין הרוחני, בציוץ שפירסם דורסי ברשת X (טוויטר לש׳) ורוטווט ע״י מאסק, הם הציתו מחדש דיון שמתנהל מאחורי הקלעים של תעשיית הטכנולוגיה העולמית. האם דיני זכויות יוצרים ופטנטים שנוצרו בעידן מכונת הדפוס רלוונטיים לעולם שבו אלגוריתמים יכולים לחבר סימפוניות, לכתוב רומנים ולפתח תרופות מצילות חיים? קריאות אלו לא נולדו בוואקום – הן מגיעות בעיצומו של גל תביעות נגד חברות בינה מלאכותית מובילות, על רקע שימוש במיליוני יצירות מוגנות לאימון מודלים.
המאבק בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על זכויות יוצרים מגיע לנקודת רתיחה שלא הכרנו. בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לייצר תוכן ברמה אנושית (ולעתים מעבר לה), עומדת בפנינו שאלה מהותית: האם המסגרות המשפטיות שלנו ערוכות להתמודדות עם מציאות זו?
מדוע דווקא עכשיו? הקונטקסט ההיסטורי והמשפטי
כדי להבין את עומק המשבר הנוכחי, עלינו לבחון את יסודות דיני הקניין הרוחני. חוק זכויות יוצרים נולד בתגובה לטכנולוגיה משבשת קודמת – מכונת הדפוס. חוק אנה משנת 1710 באנגליה היה הראשון שהכיר ביוצר האנושי כבעל זכויות על יצירותיו. באופן דומה, מערכות הפטנטים שהתפתחו החל מונציה במאה ה-15 נועדו לאזן בין עידוד המצאות חדשות לבין הבטחת תועלת לציבור הרחב.
לאורך השנים, חוקים אלה התרחבו והסתגלו לטכנולוגיות חדשות – צילום, הקלטת קול, שידור, ולבסוף האינטרנט. אך הבינה המלאכותית מציבה אתגר שונה מהותית: לראשונה בהיסטוריה אנו מתמודדים עם יישות לא-אנושית המסוגלת ליצור תוכן שעומד בסטנדרטים של מקוריות.
האתגרים המשפטיים המרכזיים
1. שאלות של יוצרות: מי האמן מאחורי האלגוריתם?
חוקי זכויות יוצרים מבוססים על תפיסה של יוצר אנושי. כאשר מערכת בינה מלאכותית מייצרת שיר או ציור, מי ראוי להיחשב היוצר – האלגוריתם עצמו? המפתח? המשתמש שהזין את ההנחיות? או אולי אף אחד מהם?
משרד זכויות היוצרים האמריקני קבע במקרה של ת'אלר נגד פרלמוטר כי יצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית אינן זכאיות להגנת זכויות יוצרים. באופן דומה, רשם הפטנטים הישראלי קבע כי בינה מלאכותית אינה יכולה להיחשב כממציאה לפי החוק הקיים. אך מה קורה כאשר היצירה היא תוצר של שיתוף פעולה בין אדם למכונה? היכן עובר הגבול?
2. סוגיית נתוני האימון: האם מותר "להאכיל" מודלים ביצירות מוגנות?
לב המחלוקת המשפטית הנוכחית נמצא בשאלת נתוני האימון. מודלי בינה מלאכותית מודרניים מאומנים על מיליארדי טקסטים, תמונות, ויצירות אחרות – רבות מהן מוגנות בזכויות יוצרים. האם העתקת יצירות אלה לצורך אימון מהווה הפרה של זכויות יוצרים?
תביעות כמו של Getty Images נגד Stability AI לצד New York Times נגד Microsoft ו-OpenAI, ו-Thomson Reuters נגד ROSS Intelligence מבקשות להכריע בדיוק בסוגיה זו. התביעות מעלות שאלה מהותית: האם דוקטרינת "השימוש ההוגן" (fair use) מכסה שימוש ביצירות לצורך אימון מודלים?
משרד המשפטים הישראלי פרסם ב-2022 חוות דעת הטוענת ששימוש כזה עשוי להיחשב כשימוש הוגן, אך בארה"ב ובמדינות אחרות הסוגיה עדיין פתוחה.
הקולות המנוגדים: שתי גישות לעתיד הקניין הרוחני
הטיעון לביטול: פריצת הסכרים
הקריאות של דורסי ומאסק לביטול חוקי הקניין הרוחני נשענות על הטענה שדינים אלה חונקים חדשנות בעידן הבינה המלאכותית. לפי גישה זו, מידע צריך לזרום באופן חופשי, וניתן לפתח מודלים חלופיים לפיצוי יוצרים.
אירוני לציין שהאנשים הקוראים לביטול חוקי הקניין הרוחני הם בעצמם אלה שנהנו במשך שנים מהגנות פטנטים וזכויות יוצרים בבניית האימפריות הטכנולוגיות שלהם. אפשר לתהות האם העיתוי של קריאות אלה, שחופף לתביעות משפטיות נגד חברות בינה מלאכותית, מרמז על מניע עסקי יותר מאשר על עמדה פילוסופית טהורה.
הטיעון לשימור והתאמה: הגנה על היוצר האנושי
מנגד, יוצרים, אמנים, סופרים ומשפטנים רבים מתנגדים נחרצות לביטול הגנות הקניין הרוחני. הם מדגישים שחוקים אלה מעוגנים בתפיסה של הוגנות – יוצרים זכאים לפיצוי והכרה על עבודתם. ביטול ההגנות הללו יפגע קשות בפרנסתם של מיליוני יוצרים ועלול להוביל לפגיעה בהשקעות במחקר ופיתוח.
גישה מאוזנת יותר קוראת להתאמת החוקים הקיימים לאתגרי העידן החדש, תוך שמירה על עקרונות היסוד של הגנה על יצירה והמצאה.
גישות רגולטוריות בעולם: מגוון פתרונות למשבר
ארצות הברית: גישה זהירה
הרגולטורים האמריקאים, כולל משרד הפטנטים וסימני המסחר (USPTO) ומשרד זכויות היוצרים, מפתחים בהדרגה הנחיות לגבי הממשק בין בינה מלאכותית לקניין רוחני. הגישה האמריקאית מדגישה את חשיבות המעורבות האנושית הן בהמצאה והן ביצירה לצורך הגנה על קניין רוחני.
מספר הצעות חוק כמו "חוק חשיפת זכויות היוצרים של בינה מלאכותית גנרטיבית" מבקשות להסדיר היבטים שונים של התחום, אך טרם הבשילו לכדי חקיקה.
האיחוד האירופי: רגולציה מקיפה
האיחוד האירופי אימץ גישה פרואקטיבית יותר עם חוק הבינה המלאכותית (EU AI Act), החוק המקיף הראשון בעולם בנושא בינה מלאכותית. החקיקה כוללת דרישות לחשיפת יצירות המוגנות בזכויות יוצרים המשמשות לאימון בינה מלאכותית גנרטיבית, ומשקפת גישה רגולטורית מחמירה יותר מזו של ארה"ב.
ישראל: מודל ביניים
ישראל, כמעצמת סטארט-אפ וחדשנות בתחום הבינה המלאכותית, מתמודדת גם היא עם האתגרים המשפטיים. המדיניות הישראלית בנושא רגולציה ואתיקה של בינה מלאכותית מדגישה חדשנות אחראית והנחיות מגזריות ספציפיות. הגישה הישראלית נראית כמיטיבה עם מודל פחות מרכזי ויותר מגזרי, המסתמך על מסגרות משפטיות קיימות ופרשנות שיפוטית.
השלכות על בעלי עניין מרכזיים
יוצרים ואמנים: בין איום להזדמנות
עבור יוצרים, אמנים וממציאים, הבינה המלאכותית מציבה אתגר כפול: מצד אחד, הפוטנציאל שעבודתם תנוצל ללא הסכמה או פיצוי; מצד שני, הופעת הבינה המלאכותית כמתחרה ישיר בשוק היצירתי.
יוצרים נדרשים להישאר מעודכנים לגבי זכויותיהם ולבחון דרכים חדשות להגן על הקניין הרוחני שלהם בעידן זה, כולל באמצעות הסכמי רישוי חדשניים ומודלים עסקיים מותאמים.
עורכי דין בתחום הקניין הרוחני: אתגרים והזדמנויות
הבינה המלאכותית משנה את הפרקטיקה של דיני קניין רוחני. כלי בינה מלאכותית משמשים כבר היום לחיפושי פטנטים, איתור הפרות וניסוח מסמכים, אך גם מציבים אתגרים חדשים.
עורכי דין בתחום הקניין הרוחני נדרשים לפתח מומחיות בסוגיות המשפטיות המורכבות הנובעות מהבינה המלאכותית ולהתאים את שיטות העבודה שלהם כדי להישאר רלוונטיים בנוף המשפטי המתפתח.
חברות טכנולוגיה: ניהול סיכונים בשטח לא מוכר
חברות טכנולוגיה המפתחות או משתמשות בבינה מלאכותית ניצבות בפני סיכונים משפטיים משמעותיים, במיוחד בנוגע להפרת זכויות יוצרים מנתוני אימון ולבעלות על תוצרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.
אסטרטגיות קניין רוחני פרואקטיביות, כולל בחירה זהירה של מקורות נתונים, הסכמי רישוי ומדיניות פנימית חזקה, יהיו חיוניות לחברות טכנולוגיה כדי לנווט בנוף המשפטי המתפתח.
לקראת פתרון: המלצות למסגרת משפטית מאוזנת
מתוך המחקר המקיף עולות מספר המלצות לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית להגנה על זכויות יוצרים:
- פיתוח הגדרות משפטיות ברורות ליוצרות והמצאה של בינה מלאכותית, שיכירו במורכבות שיתוף הפעולה בין אדם למכונה.
- הקמת מסגרות לרישוי חומרים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון בינה מלאכותית, שיבטיחו פיצוי הוגן ליוצרים תוך אפשור חדשנות.
- יצירת צורות חדשות של הגנה על קניין רוחני המותאמות ליצירות שנוצרו על-ידי בינה מלאכותית או בשיתוף פעולה עם בינה מלאכותית.
- קידום שקיפות בנתוני אימון ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, כולל חובת גילוי מקורות האימון ודרישות סימון תוכן שנוצר בבינה מלאכותית.
- טיפוח שיתוף פעולה בינלאומי להרמוניזציה של חוקי קניין רוחני בעידן הבינה המלאכותית.
- בחינת מודלים חלופיים לפיצוי יוצרים, כגון מודלים של תמלוגים מוסדיים או מערכות מיקרו-תשלומים מבוססות בלוקצ'יין.
סיכום: בין הפרה לפריצת דרך
הוויכוח סביב קניין רוחני בעידן הבינה המלאכותית אינו רק שאלה משפטית-טכנית אלא סוגיה ערכית מהמעלה הראשונה. הקריאות לביטול חוקי הקניין הרוחני, אף שנראות קיצוניות, מזמינות אותנו לחשיבה מעמיקה על תפקידם של דינים אלה בעידן חדש.
ההיסטוריה מלמדת שמסגרות משפטיות מתפתחות בתגובה לחדשנות טכנולוגית, ונראה כי אנו ניצבים בפני רגע היסטורי דומה. הפתרון אינו טמון בביטול גורף של חוקי הקניין הרוחני אלא בהתאמתם למציאות החדשה – כזו שתאפשר חדשנות טכנולוגית תוך הגנה על יוצרים ויצירתיות אנושית.
האתגר העומד בפנינו הוא לפתח מסגרת משפטית שתהיה גמישה מספיק כדי להכיל את המהפכה הטכנולוגית הנוכחית, אך חזקה מספיק כדי להבטיח שהחדשנות תשרת את האינטרס הציבורי ותכבד את זכויות היוצרים. ביכולתנו להפוך משבר זה להזדמנות – לא רק לשכלל את דיני הקניין הרוחני, אלא גם לחדד את הבנתנו לגבי הערך של יצירתיות אנושית בעידן המכונות החושבות.
עו"ד אסף כהן צידון הוא חבר המכון למשפט ובינה מלאכותית ומתמחה בסוגיות משפטיות בצומת שבין טכנולוגיה לקניין רוחני.
